הדמעות נוצרות ממספר בלוטות סביב העין, כאשר העיקרית היא בלוטת הדמעות, שנמצאת בצידה הצידי-עליון של ארובת העין. תפקידו של דוק הדמעות ללחלח את הקרנית וע"י כך להגן עליה.
נוזל הדמעות מתנקז מהעין ע״י פתח קטנטן שנקרא ״פונקטום״ ונמצא בחלק הפנימי של העפעפיים התחתונים והעליונים. הנוזל מתנקז דרך ה״פונקטום״ אל שק הדמעות, וממנו, דרך תעלת הדמעות, לאף.
חסימה בשק הדמעות היא תופעה נפוצה המשפיעה על כ-20% מהתינוקות. ברוב המקרים של תעלת דמעות חסומה, מקור החסימה הוא בשסתום שנמצא לקראת קצה תעלת הדמעות, באזור האף. כאשר שק הדמעות חסום והדמעות לא מתנקזות לכיוון תעלת הדמעות, התוצאה היא דמעת כרונית.
חסימה בתעלת הדמעות מתבטאת במספר תסמינים נוספים: הפרשות על גבי הריסים וסביב העין, ואודם סביב העין כתוצאה מגירוי בעור. התינוקות נוטים יותר לפתח דלקות עיניים חוזרות המצריכות טיפול בטיפות אנטיביוטיות.
ברוב המקרים החסימה חולפת באופן טבעי עד גיל שנה ללא צורך בהתערבות כירורגית. אולם, אם חסימת תעלת הדמעות נמשכת מעבר לגיל זה, יש צורך לבצע פתיחה של התעלה ושטיפה שלה, פעולה שנעשית תחת הרדמה כללית. במקרים מסוימים הפרוצדורה כוללת החדרת צינורית סיליקון שנשארת בשק הדמעות ובתעלה למספר חודשים.
חשוב לציין כי חסימת דרכי דמעות היא מצב שניתן לטפל בו ביעילות, ורוב התינוקות מחלימים ממנו לחלוטין. מעקב רפואי סדיר חיוני להבטחת התפתחות תקינה של מערכת הדמעות.