ניתוח לפתיחת דרכי דמעות – כל מה שחשוב לדעת
דמעת כרונית והפרשות מהעיניים הן תופעות שכיחות מאוד אצל תינוקות רכים. לרוב, מדובר במצב לא מסוכן, אך הוא עלול להיות מטרד לילד ולהורים. הבעיה נובעת מחסימה בדרכי הדמעות (Nasolacrimal duct) – התעלה הקטנה שאחראית לנקז את הדמעות מהעין אל חלל האף.
בעוד שחסימה זו נפתחת באופן טבעי אצל רוב התינוקות עד גיל שנה, במקרים בהם הסימפטומים נמשכים, ייתכן שיידרש טיפול רפואי כמו ניתוח פתיחת דרכי דמעות שנקרא גם שטיפת דרכי דמעות.
מהן דרכי דמעות ואיך נוצרת שם חסימה?
תעלת הדמעות (Nasolacrimal duct) היא צינורית זעירה שמחברת בין הפינה הפנימית של העפעפיים לחלל האף. תפקידה הוא חיוני: לנקז את עודפי הדמעות המיוצרות באופן רציף בבלוטת הדמעות. חסימת דרכי דמעות מתרחשת לרוב כתוצאה ממסתם קרומי שלא נפתח כראוי בלידה.
החסימה גורמת להצטברות דמעות, ומתבטאת ב:
- דמעת מוגברת (גם כשלא בוכים)
- הפרשות ריריות/מימיות סביב העין
- אודם בעור העפעפיים בשל הגירוי הקבוע מהלחות
- שכיחות יתר של דלקות לחמית (קונג'ונקטיביטיס)
למרות התלונות, החסימה כשלעצמה אינה פוגעת בראייה.
לפני פתיחת דרכי דמעות: כיצד מטפלים?
ברוב המקרים, הגישה הטיפולית הראשונית היא שמרנית, כיוון ש-90% מהחסימות נפתחות באופן ספונטני עד גיל שנה. הטיפול כולל:
-
- ניקיון ועיסוי – מומלץ לשמור על האזור סביב העין יבש ונקי. מומלץ לבצע עיסוי עדין על אזור שק הדמעות – הפעלת לחץ הירוסטטי מתון המופנה כלפי פנים וכלפי מטה, לעבר האף, כדי לסייע בפתיחת החסימה.
- טיפול בדלקת – אם מתפתחת דלקת לחמית, יש לפנות לרופא עיניים לקבלת טיפול אנטיביוטי מתאים.
באיזה מקרים מומלץ לפנות לניתוח?
כאשר הסימפטומים (דמעת והפרשות) נמשכים לאחר גיל שנה, או במקרים נדירים של דלקת בשק הדמעות (דקריוציסטיטיס) – זהו הזמן לשקול פתיחת דרכי דמעות כטיפול כירורגי.
במהלך הניתוח, המתבצע תחת הרדמה כללית, הרופא.ה מרחיב.ה את תעלת הדמעות ופותח.ת את החסימה, במקרה הצורך מושארת צינורית סיליקון בתעלת הדמעות, שעוזרת לשמר את התעלה פתוחה לאורך זמן. הצינורית מוצאת לרוב לאחר מס׳ חודשים במרפאה, ללא הרדמה כללית.
פתיחת דרכי הדמעות הוא הליך קצר ויעיל. פרוצדורה זו, מאפשרת לשפר את איכות חייו של התינוק ומפחיתה את הסיכון לדלקות חוזרות.
תשובות לשאלות בנושא פתיחת דרכי דמעות
ש: באילו מצבים נדרשת פתיחת דרכי דמעות , ומתי יש צורך בהשארת צינורית סיליקון?
ת: כאשר חסימת דרכי הדמעות אינה חולפת עד גיל שנה, הטיפול המקובל הוא פתיחה ניתוחית של דרכי הדמעות. בשלב הראשון מבצעים שטיפה וניסיון ניקוב (Probing), בהרדמה מלאה. השארת צינורית סיליקון מומלצת כאשר ניסיון הפתיחה לא אפשר פתיחה מספקת, או בילדים מבוגרים יותר.
ש: מהם שלבי ההחלמה לאחר ניתוח פתיחת דרכי דמעות?
ת: מדובר בפרוצדורה קצרה עם ההחלמה מהירה. אם נדרש להשאיר צינורית סיליקון בתעלת הדמעות כדי לוודא שהיא נשארת פתוחה, צינורית זו מוצאת במרפאה, ללא הרדמה, לאחר מספר חודשים.
ש: מהם הגורמים לסתימה בדרכי דמעות וכיצד ניתן למנוע חזרה של הבעיה?
ת: אצל תינוקות, הגורם העיקרי הוא קרום באזור המסתם על שם האסנר, שלא נפתח בלידה. אצל מבוגרים, הסיבות שונות. אצל תינוקות, אין דרך למנוע את החסימה, אך ניתן לנסות למנוע חזרה לאחר ניתוח באמצעות השארת צינורית סיליקון זמנית בתעלה, המבטיחה שמירה על המעבר פתוח.