ניתוח פתיחת דרכי דמעות

מהי תעלת הדמעות?

תעלת הדמעות (nasolacrimal duct) היא תעלה קטנטנה שמחברת בין הפינה הפנימית של העפעפיים לחלל האף ותפקידה לנקז את הדמעות המיוצרות על ידי בלוטת הדמעות.

מה זו חסימת דרכי דמעות?

אחד מחמישה תינוקות נולד עם חסימה בתעלה הקטנטנה הזו, בעין אחת או בשתי העיניים. זה גורם לדמעת ולהפרשות סביב העין עם החסימה.

האם זה מסוכן?

לא, זה לא מסוכן. החסימה לא פוגעת בראיה ולא בעיניים וברוב התינוקות היא נפתחת עצמונית עד גיל שנה. התלונות הנפוצות הן אודם בעור העפעפיים בשל הגירוי הקבוע מהדמעת, ושכיחות יתר של דלקת לחמית (קונג׳ונקטיביטיס). באופן נדיר, יכולה להיות דלקת בשק הדמעות (דקריוציסטיטיס) שבאה לידי ביטוי באודם ונפיחות באזור השק.

כיצד מטפלים?

מומלץ לשמור על העור סביב העין יבש ונקי – ניתן גם לנקות עם צמר גפן ומעט מים. מומלץ לעסות את אזור תעלת הדמעות, ע״י לחץ מתון שמופנה כלפי האזור הפנימי של העפעפיים. אין צורך בטיפות עיניים, גם אם יש הפרשות מימיות / ריריות. במקרה בו מתפתחת דלקת לחמית יש לגשת לרופא עיניים מומחה בתחום לקבלת טיפול.

מתי מומלץ לפנות לפתיחת דרכי דמעות בניתוח?

כאשר הסימפטומים לא חולפים לפני גיל שנה ניתן לפתוח את החסימה בניתוח, שנעשה תחת הרדמה כללית.

מה עושים בניתוח?

מרחיבים את תעלת הדמעות ופותחים את החסימה. בחלק מהמקרים נדרש להשאיר צינורית סיליקון בתעלת הדמעות, לוודא שנשארת פתוחה. את הצינורית מוציאים במרפאה, ללא הרדמה, לאחר מס׳ חודשים.

לרוב מדובר בניתוח קצר שאורך בין מספר דקות לרבע שעה.

דילוג לתוכן